התפתחויות תרבותיות ואמנותיות במאה ה-19

הרצאות מבית אריאלה 2006, מבוא : ההרצאות של אונגר מתמקדות בהתפתחות התרבות המערבית במהלך המאה ה-19, במיוחד בגרמניה. הוא דן בתנועות פילוסופיות, אמנותיות וספרותיות שונות שצמחו בתקופה זו. אחד הנושאים המרכזיים של ההרצאות הוא הקשר בין התבונה לאמונה, וכן תפקידה של הדת בחברה. אונגר חוקר את השפעתם של הוגי הנאורות כמו עמנואל קאנט ויוהאן גוטליב פיכטה, כמו גם את השפעת הרומנטיקה, שביקשה לנטרל את השפעות המהפכה התעשייתית. הוא גם בוחן את עליית הלאומיות ואת התפקיד שמילאה בעיצוב הזהות האירופית בתקופה זו. בנוסף, אונגר מתעמק ביצירותיהם של סופרים ואמנים מרכזיים של התקופה, ביניהם גתה, שילר, בטהובן וקספר דיוויד פרידריך. בסך הכל, ההרצאות מציעות מבט מקיף על ההתפתחויות התרבותיות והאינטלקטואליות של המאה ה-19, ומספקות תובנה לגבי התפתחות המחשבה והחברה המערבית.

ההרצאה מתחילה בסקירה קצרה של המאה ה-19 כתקופה של התפתחות אינטלקטואלית ותרבותית משמעותית, המסומנת בהופעתם של פילוסופיות חדשות, צורות אמנות ותנועות ספרותיות. אונגר מדגיש את הנושא המרכזי של ההרצאה: החיבור בין דיסציפלינות שונות אלו ותרומתם לנוף התרבותי הרחב של אותה תקופה.

מבנה כרונולוגי:
ההרצאה בנויה באופן כרונולוגי, החל מבחינה של ההתפתחויות האינטלקטואליות והפילוסופיות שקדמו למאה ה-19, כמו הנאורות והרומנטיקה. לאחר מכן מתעמק אונגר בפילוסופים העיקריים של התקופה, בהם מרקס, אנגלס, קירקגור, אוגוסט קומטה ודרווין, במובן זה שהוא פילוסוף.
רעיונות מרכזיים:
ההרצאה עוסקת במגוון נושאים הקשורים לרעיונות מהמאה ה-19, כולל:

1. השפעת המהפכה הצרפתית על המחשבה האינטלקטואלית
2. הופעתה של הרומנטיקה והשפעתה על ספרות ואמנות
3. התפתחות הפילוסופיה המרקסיסטית ויחסה לתהפוכות החברתיות והפוליטיות של אותה תקופה
4. תפקידה של הדת בעיצוב ערכים ואמונות תרבותיות
5. ההצטלבות בין פילוסופיה, ספרות ואמנות, וכיצד הם מודיעים זה לזה

פילוסופים ומחברים:
בהרצאה מוזכרים כמה פילוסופים ומחברים בולטים של המאה ה-19, ביניהם:

1. קרל מרקס ופרידריך אנגלס
2. סורן קירקגור
3. אוגוסט קומטה
4. צ’ארלס דרווין (במובן שהוא פילוסוף)
5. פרידריך ניטשה
6. ארתור שופנהאואר
7. יוהאן וולפגנג פון גתה
8. תומאס קרלייל
9. ראלף וולדו אמרסון
10. הנרי דיוויד ת’רו

יצירות אמנות ותנועות ספרותיות:
ההרצאה נוגעת גם במספר יצירות אמנות ובתנועות ספרותיות של המאה ה-19, כולל:

1. רומנטיקה
2. ריאליזם
3. נטורליזם
4. אימפרסיוניזם
5. סימבוליזם
6. אסתטיקה
7. דקדנס

הערה : הטקסט הדן בהרצאות אלה נוצר על ידי אינטיליגנציה מלאכותית. תמלול ההרצאות נעשו אוטומטית על ידי מודל ‘ויספר’ של ‘אופן אַיי אָיי’, ניתוח התוכן על ידי מודל ‘וויקוּנה’.

הרצאה 01 : חסרה ?

הרצאה 02 : ההרצאה שנתן הנרי אונגר מציעה חקר מפורט וניואנסי של הנוף האינטלקטואלי של המאה ה-19. מבחינה כרונולוגית, ההרצאה מתחילה בסקירה רחבה של המאה ה-19, הנוגעת לאירועים היסטוריים מרכזיים ותמורות חברתיות שהכינו את הבמה להופעתם של רעיונות פילוסופיים חדשים. זה כולל את המהפכה התעשייתית, עליית העיור והאופי המשתנה של העבודה והפנאי. משם, אונגר מתאפס על אסכולות פילוסופיות ותנועות ספציפיות שזכו לבולטות במהלך תקופה זו. אלה כוללים בין היתר רומנטיקה, תועלתנות, מרקסיזם, ניהיליזם ואקזיסטנציאליזם. עבור כל אחת מהפילוסופיות הללו, ההרצאה מספקת ניתוח מפורט של העקרונות המרכזיים שלהן וכיצד הן השפיעו על הייצור התרבותי על פני מדיומים שונים – ספרות, אמנות, מוזיקה ועוד. במהלך ההרצאה, אונגר עוסק במגוון רחב של הוגים מהתקופה, תוך הסתמכות על עבודתם כדי להמחיש מושגים ודיונים מרכזיים. כמה מהפילוסופים הבולטים שנדונו כוללים את קרל מרקס ופרידריך אנגלס (שעבודתם המשותפת “המניפסט הקומוניסטי” חשובה במיוחד), סורן קירקגור (שלרעיונותיו האקזיסטנציאליסטים הייתה השפעה עמוקה על הפילוסופיה היבשתית), אוגוסט קומטה (שפיתח את הרעיון של פוזיטיביזם), וצ’ארלס דרווין (שלתגליותיו המדעיות פורצות הדרך יש השלכות מרחיקות לכת על האופן שבו אנו מבינים את החברה והתרבות). בנוסף לחקר המסגרות הפילוסופיות הללו, ההרצאה בוחנת גם כיצד הן הצטלבו עם מגמות תרבותיות רחבות יותר – כמו לאומיות, פמיניזם ואנטי-קולוניאליזם. על ידי הקונטקסטואליזציה של רעיונות אלה בתוך הרגע ההיסטורי שלהם, אונגר עוזר למאזינים להעריך הן את מקוריותם והן את הרלוונטיות המתמשכת שלהם כיום. ההרצאה מסתיימת בהדגשת כמה מהמורשת המרכזית של הפילוסופיה של המאה ה-19 – כולל השפעתה על מחשבה פוליטית מודרנית, תיאוריה אסתטית ופרקטיקות חיי היומיום. לאורך כל הדרך, ההגשה המרתקת של הנרי אונגר שומרת על המעורבות והמוטיבציה של המאזינים ללמוד עוד על התקופה ההיסטורית העשירה והמורכבת הזו.

הרצאה 03 : הרצאה זו מתמקדת בהתפתחות המחשבה המערבית במהלך המאה ה-19, במיוחד בגרמניה. אונגר דן בתנועות פילוסופיות שונות כמו רומנטיקה, נאורות, פוזיטיביזם ומרקסיזם. הוא נוגע גם בדמויות ספרותיות כמו גתה, שילר, ניטשה ופרויד. לאורך ההרצאה מדגיש אונגר את החשיבות של הבנת התנועות הללו בתוך ההקשר ההיסטורי שלהן והכרת השפעתן על החשיבה המודרנית.

הרצאה 04 : ההרצאה דנה בהשפעתו של עמנואל קאנט על המחשבה המערבית, במיוחד בתחומי הפילוסופיה, האמנות והספרות. אונגר, מדגיש את משמעות רעיונותיו של קאנט ואת המשך הרלוונטיות שלהם במאה ה-20. הוא מדגיש את תרומותיו של קאנט למטאפיזיקה, אסתטיקה ואתיקה, תוך יצירת קשרים בין אידיאליסטים עתיקים ומודרניים. אונגר חוקר את השפעתו של קאנט על הוגים שונים, כמו דיוויד היום וארתור שופנהאואר, ובוחן כיצד רעיונותיו השפיעו על התפתחות התיאוריה הביקורתית והאקזיסטנציאליזם. לאורך ההרצאה, אונגר מתייחס לכמה טקסטים מרכזיים, ביניהם הרפובליקה של אפלטון, המטאפיזיקה של אריסטו, Summa Theologica של תומס אקווינס, מסה לגבי הבנה אנושית של ג’ון לוק, עקרונות הידע האנושי של ג’ורג’ ברקלי ו”כה אמר זרתוסטרה” של פרידריך ניטשה.

הרצאה 05 : נראה כי הרצאה זו מתמקדת בעיקר בפיתוח רעיונות במהלך המאה ה-18, במיוחד ביחס להוגים של הנאורות כמו עמנואל קאנט. הדובר דן בהתפתחות המחשבה המערבית דרך דיסציפלינות שונות, כולל פילוסופיה, אמנות וספרות. הם נוגעים ביצירותיהם של סופרים מפורסמים כמו וולטר, רוסו ודידרו, כמו גם אמנים כמו דיוויד ואינגרס. ההרצאה עוסקת בנושאים כמו תפקידה של השפה בעיצוב המחשבה, הקשר בין שפה למציאות ופיתוח פילוסופיה ביקורתית. הדובר מזכיר גם את השפעת מערכת הסיווג של קאנט ואת רעיון המערכות המושגיות. במהלך ההרצאה, מדגיש הדובר את חשיבות הבנת ההקשר ההיסטורי בו הופיעו רעיונות אלו.

הרצאה 06 : הרצאה זו מתמקדת בהתפתחות הרומנטיקה במהלך המאה ה-19, במיוחד כיצד התפתח מושג האהבה בתקופה זו. אונגר מזכיר כמה פילוסופים וסופרים שהיו בעלי השפעה בעיצוב הרעיונות הללו, כמו עמנואל קאנט, יוהאן גוטליב פיכטה, פרידריך שלגל, נובליס, ז’אן ז’אק רוסו וויליאם וורדסוורת’. ההרצאה עוסקת בנושאים שונים הקשורים לרומנטיקה, ביניהם תפקידו של הטבע בעיצוב התפיסה האנושית, רעיון “הפרא האציל” והופעת האינדיבידואליזם. אונגר דן גם בהשפעת המהפכה הצרפתית על התפתחויות אלו, וכן בהשפעת האידיאליזם הגרמני על מושג האהבה. בסך הכל, ההרצאה מספקת סקירה רחבה של הזרמים האינטלקטואליים של המאה ה-19 והרלוונטיות שלהם לוויכוחים עכשוויים על אהבה ומערכות יחסים.

הרצאה 07 : הרצאה זו מתמקדת בפיתוח רעיונות במהלך המאה ה-19, במיוחד בגרמניה, וכן בהשפעת הרעיונות הללו על המחשבה המודרנית. אונגר מתחיל בהדגשת החשיבות של הבנת ההקשר ההיסטורי של רעיונות אלה, במקום פשוט להסתכל עליהם דרך עדשה עכשווית. הוא מזכיר את הנאורות כמבשר מפתח להגות של המאה ה-19, ומציין כיצד הרעיונות של המאה ה-18 עדיין הורגשו במאה ה-19. לאחר מכן, ההרצאה עוברת לדון בדמויות ובתנועות ספציפיות בתוך המחשבה הגרמנית של המאה ה-19, כמו יוהאן גוטליב פיכטה, פרידריך וילהלם יוזף שלינג וגיאורג וילהלם פרידריך הגל. הוגים אלו נתפסים כחלק מתנועה רחבה יותר לעבר הרומנטיקה, שביקשה לערער על הרציונליזם של הנאורות. ההרצאה נוגעת גם בתפקיד האמנות והספרות בעיצוב המחשבה של המאה ה-19, תוך התייחסות ליצירות כמו “פאוסט” של גתה ו”מזמורים ללילה” של נובאליס. לאורך ההרצאה מדגיש אונגר את חשיבות ההבנה של יחסי הגומלין בין זרמים אינטלקטואליים שונים וכיצד הם תרמו לפיתוח המחשבה המודרנית.

הרצאה 08 : הרצאה זו מתמקדת בהתפתחות האינדיבידואליזם בתרבות המערבית במהלך סוף המאה ה-19, במיוחד דרך העדשה של יצירות ספרותיות כמו “בדלתיים סגורות” של ז’אן פול סארטר ו”האחים קרמזוב” של פיודור דוסטויבסקי. אונגר דן כיצד עבודות אלו חוקרות את מושג החירות ואת המגבלות המוטלות על יחידים על ידי ציפיות חברתיות וקודים מוסריים. הוא נוגע גם בתפקידה של הדת בעיצוב הזהות האישית ובמתח בין ערכים מסורתיים לאידיאלים מודרניסטיים. לאורך ההרצאה, אונגר מתייחס למושגים פילוסופיים שונים, לרבות אקזיסטנציאליזם וניהיליזם, וקושר קשרים בין רעיונות אלה לנושאים הנוכחים ביצירות המדוברות. בנוסף, אונגר דן בהקשר ההיסטורי שבו יצירות אלה הופקו, כולל המהומה הפוליטית והחברתית של אותה תקופה, וחוקר כיצד הן משקפות את האקלים התרבותי של התקופות שלהן. בסך הכל, ההרצאה מספקת בחינה מגוונת של יחסי הגומלין בין ספרות, פילוסופיה ואינדיבידואליזם בסוף המאה ה-19.

הרצאה 09 : נראה כי הרצאה זו מתמקדת בפיתוח רעיונות במהלך המאה ה-19, במיוחד בתחומי הפילוסופיה, האמנות והספרות. הדובר, הנרי אונגר, דן בהוגים וביצירות שונות מתקופה זו, תוך הדגשת מושגי מפתח ונושאים שהופיעו בתקופה זו. כמה מהדמויות והיצירות הבולטות שהוזכרו כוללות את עמנואל קאנט, פרידריך ניטשה, ז’אן ז’אק רוסו, ויליאם וורדסוורת’ ו”פאוסט” של גתה. ההרצאה עוסקת בנושאים כמו הנאורות, הרומנטיקה ותפקיד האמן בחברה. בנוסף, המושג “פונקציית המחבר” נחקר, יחד עם הרעיון של נקודות מבט מרובות בנרטיבים. בסך הכל, ההרצאה מספקת סקירה רחבה של מגמות והתפתחויות אינטלקטואליות במהלך המאה ה-19.

הרצאה 10 : הרצאה זו דנה בהיבטים שונים של המחשבה של המאה ה-19, במיוחד תוך התמקדות בתנועת ההשכלה. הדובר, הנרי אונגר, מתחיל בהדגשת האופן שבו הוגי הנאורות ביקשו לאתגר את הסמכות המסורתית ולבסס בסיס רציונלי לחברה. לאחר מכן הוא מתעמק ביצירות ספרות ספציפיות, כמו “הרפתקאותיו של דון קישוט” ו”קנדיד”, ומנתח כיצד טקסטים אלו משקפים את הערכים והאמונות של הנאורות. בנוסף, הוא נוגע בתפקידה של הדת בתקופה זו, במיוחד בהשפעת הכנסייה הקתולית ובהשפעה של דמויות כמו מרטין לותר וג’ון קלווין. לאורך ההרצאה מדגיש אונגר את החשיבות של חופש הפרט והחתירה לידע, ובסופו של דבר טוען כי הנאורות הניחה את הבסיס לחברה המערבית המודרנית.

הרצאה 11 : אונגר, דן בין השאר בפילוסופים ובסופרים שונים כמו עמנואל קאנט, פרידריך שלגל והיינריך היינה. הוא גם מתייחס ליצירות אמנות, כמו ציוריו של קספר דיוויד פרידריך. במהלך ההרצאה, אונגר בוחן כיצד הוגים ואמנים אלו התמודדו עם שאלות הקשורות לזהות, מוסר ורוחניות, ולעתים קרובות משלבים אלמנטים של יהדות ומסורות דתיות אחרות ביצירתם. אחד הנושאים המרכזיים בהרצאה הוא המתח בין מסורת למודרנה, וכן תפקידה של סוכנות הפרט במסגרות אלו. בסך הכל, ההרצאה מספקת הבנה מגוונת של יחסי הגומלין המורכבים בין זרמים אינטלקטואליים ותנועות תרבותיות בתקופה זו.

הרצאה 12 : הרצאה זו מתמקדת באבולוציה של רעיונות במהלך המאה ה-19, במיוחד ביחס לספרות, אמנות ופילוסופיה. הדובר, הנרי אונגר, דן בפילוסופים שונים וברעיונותיהם, כמו רוסו, וולטר, קונדורסט וקאנט. הוא גם מזכיר יצירות ספרותיות ספציפיות, כמו אלה של ג’ורג’ סאנד וויקטור הוגו. במהלך ההרצאה, אונגר בוחן את הקשר בין אמנות, ספרות ופילוסופיה, ומדגיש כיצד כל דיסציפלינה תורמת לאבולוציה הכוללת של רעיונות. ההרצאה בנויה כרונולוגית, החל מתקופת ההשכלה ועוברת דרך תנועות עוקבות באמנות, ספרות ופילוסופיה. לאורך הדרך, אונגר מתעמק בדרכים שבהן דיסציפלינות שונות מצטלבות ומשפיעות זו על זו, מה שמוביל בסופו של דבר להתפתחות המחשבה המודרנית.

הרצאה 13 : חסרה ?

הרצאה 14 : הרצאה זו מתמקדת בפיתוח רעיונות במהלך המאה ה-19, במיוחד בצרפת. הנושאים העיקריים המכוסים כוללים נאורות, ריאליזם ונטורליזם בפילוסופיה, כמו גם השפעתן של תנועות אלו על אמנות וספרות. פילוסופים וסופרים ספציפיים שהוזכרו כוללים את וולטייר, רוסו, הלבטיוס, דידרו, הולבך, למרטין, ד’אלמברט, ניוטון, הובס ובלזאק. ההרצאה דנה כיצד הוגים אלה ניגשו לחקר הטבע וההתנהגות האנושית, וכיצד רעיונותיהם באו לידי ביטוי בכתביהם ובאמנותם. אונגר, מספק סקירה כרונולוגית של התפתחויות אלה, תוך הדגשת נקודות מפנה ודמויות מרכזיות בכל תנועה. בסך הכל, ההרצאה מציעה חקר מקיף ומלא תובנות של הנוף האינטלקטואלי של צרפת של המאה ה-19.

הרצאה 15 : חסרה

הרצאה 16 : הרצאה זו דנה בהיבטים שונים של הגות המאה ה-19, במיוחד תוך התמקדות בהתפתחות הריאליזם בספרות ובקשר שלו לתנועות פילוסופיות רחבות יותר. אונגר מספק סקירה כללית של ההיסטוריה של הריאליזם, מתחקה אחר שורשיו לספרות היוונית העתיקה ולמקרא, ובוחן כיצד הוא התפתח לאורך מאות השנים. הוא גם חוקר את הדרכים שבהן השתמשו סופרים בריאליזם כדי לחקור שאלות הקשורות לזהות, מוסר ומצב האדם. לצד הסקר ההיסטורי הזה, אונגר עוסקת גם בוויכוחים עכשוויים סביב הריאליזם, תוך הסתמכות על יצירותיהם של פילוסופים כמו ניטשה וסארטר כדי לשפוך אור על היחס המורכב בין אמנות למציאות. לאורך ההרצאות, אונגר מדגיש את החשיבות של הבנת הריאליזם כדרך ייצוג ולא סתם חיקוי, ומעודדת את המאזינים לחשוב באופן ביקורתי על תפקידה של האמנות בעיצוב תפיסת העולם שלנו.

הרצאה 17 : הרצאה זו מתמקדת בפיתוח רעיונות במהלך המאה ה-19, במיוחד בתחומי הפילוסופיה, האמנות והספרות. הדמויות העיקריות הנידונות הן הגל ומרקס, שלשניהם הייתה השפעה משמעותית על תחומים אלה. הדובר מזכיר כי קיימת “לגיטימיות מלאה” למתודולוגיה מסוימת הכרוכה בנטילת אלמנטים מהתיאוריה הפילוסופית והחלתם על ספרות, במקום התמקדות בכתיבה ספרותית בלבד. עם זאת, אונגר מציין כי גישה זו זכתה לביקורת בעבר וייתכן שאינה מדויקת לחלוטין. בנוסף, אונגר דן ברעיון הטרגדיה וכיצד היא קשורה למאבקים הפנימיים של יחידים בחברה. הטרגדיה מציעה שיצירה צריכה להכיל רגע של ניצוץ, או אנאגנוריסיס, כדי ללכוד באמת את מהות הטרגדיה. בסך הכל, ההרצאה עוסקת במגוון נושאים הקשורים להגות של המאה ה-19 ומספקת תובנה לגבי הדרכים שבהן אינטראקציה בין דיסציפלינות שונות והשפיעו זו על זו בתקופה זו.

הרצאה 18 : הרצאה זו מתמקדת בהתפתחות הספרות במהלך המאה ה-19, במיוחד ביחס לתנועת ההשכלה. אונגר, דן כיצד הספרות התפתחה לצד התפתחויות אינטלקטואליות ותרבותיות רחבות יותר בתקופה זו. הוא מתחיל בדיון במקורות הספרות ביוון העתיקה, תוך התייחסות ספציפית ליצירותיהם של סופוקלס ואריסטופאנס. משם הוא עובר לדון בהשפעת הנאורות על הספרות, ומדגיש את תפקידם של סופרים כמו וולטר ורוסו. בהמשך ההרצאה, אונגר נוגע ביצירותיהם של סופרים עכשוויים יותר, כמו גתה ופלובר, וחוקר את הקשר שלהם למגמות רחבות יותר בהגות האירופית. לאורך ההרצאה מדגיש אונגר את הקשר בין צורות ביטוי אמנותיות שונות, בטענה שהספרות קשורה קשר הדוק לפילוסופיה ופוליטיקה כאחד. בסך הכל, ההרצאה מספקת סקירה רחבה של התפתחות הספרות במהלך המאה ה-19, תוך התעמקות בדוגמאות ספציפיות ובהקשרים היסטוריים לאורך הדרך.

הרצאה 19 : הרצאה זו מתמקדת בהתפתחויות האינטלקטואליות והתרבותיות של המאה ה-19, במיוחד בצרפת. אונגר, מתחיל בהדגשת החשיבות של הבנת ההתפתחויות הללו בתוך ההקשר ההיסטורי שלהן. הוא מדגיש אירועים מרכזיים כמו המהפכה הצרפתית ב-1793 ועלייתו של נפוליאון בונפרטה, כמו גם הרס הדת בתקופה זו. אונגר מציג גם את המושגים של פוזיטיביזם ומרקסיזם, ששניהם מילאו תפקיד משמעותי בעיצוב המחשבה של המאה ה-19. לאורך ההרצאה מתייחס אונגר ליצירות ספרות ואמנות שונות, ביניהן של בלזק וגוגול, וכן לתולדות הקהילה היהודית באירופה. בסך הכל, ההרצאה מכסה מגוון רחב של נושאים ומספקת סקירה רחבה של הנוף האינטלקטואלי של המאה ה-19.

הרצאה 20 : הרצאה זו של אונגר דנה ברעיונות שונים מהמאה ה-19 הקשורים לפילוסופיה, אמנות וספרות. הוא מתחיל בהצגת מושג הנאורות, הידוע גם בשם עידן התבונה, שהייתה תנועה תרבותית ואינטלקטואלית שהדגישה את התבונה, זכויות הפרט והקדמה. אונגר ממשיך לחקור את יצירותיהם של דמויות מפתח בתקופה זו, כמו עמנואל קאנט, יוהאן גוטליב פיכטה, פרידריך שילר וגיאורג וילהלם פרידריך הגל. הוא נוגע גם בהשפעת הנצרות על הציוויליזציה המערבית והתפתחות החילון. לאורך ההרצאה, אונגר משתמש בציטוטים והפניות לטקסטים וליצירות אמנות ספציפיות.

הרצאה 21 : נראה שהרצאה זו מתמקדת בפיתוח רעיונות במהלך המאה ה-19, במיוחד בתחומי הפילוסופיה, האמנות והספרות. נראה כי הנושא המרכזי של ההרצאה הוא ההשפעה של רעיונות אלו על החברה והתרבות. אונגר דן בתנועות והוגים פילוסופיים שונים, כולל קאנט, וכן ביצירות אמנות וספרות ספציפיות. חלק מהרעיונות המרכזיים שהוצגו כוללים את הנאורות, הרומנטיקה והטוטליטריות. ההרצאה בנויה באופן כרונולוגי, החל מהנאורות ומתקדמת דרך התנועות וההוגים הרלוונטיים (תנועות : נאורות, רומנטיקה וטוטליטריות. פילוסופים מרכזיים הקשורים לתנועות אלו כוללים את עמנואל קאנט, ז’אן ז’אק רוסו ופרידריך ניטשה. סופרים ואמנים נוספים שעבודתם הושפעה מתנועות אלו כוללים את ויליאם שייקספיר, ג’יין אוסטן ווינסנט ואן גוך). בסך הכל, ההרצאה מספקת סקירה מקיפה של הנוף האינטלקטואלי והתרבותי של המאה ה-19.

הרצאה 22 : הרצאה זו מתמקדת בפיתוח רעיונות במהלך המאה ה-19, במיוחד בתחומי הפילוסופיה, האמנות והספרות. אונגר דן בפילוסופים שונים ובתרומותיהם לתחומים אלה, ביניהם עמנואל קאנט, גאורג וילהלם פרידריך הגל, קרל מרקס, זיגמונד פרויד וארתור שופנהאואר. ההרצאה עוסקת בנושאים כמו הנאורות, תולדות ההגליאניזם וביקורתו של מרקס על הקפיטליזם. יש גם אזכור למושג הפוזיטיביזם וכיצד הוא מתייחס למגבלות הידע המדעי. לאורך ההרצאה, אונגר קושר קשרים בין תנועות פילוסופיות שונות והשפעתן על הייצור התרבותי. למשל, הוא דן כיצד רעיון “הרוח המוחלט” של הגל השפיע על התפתחות הרומנטיקה באמנות ובספרות. בסך הכל, ההרצאה מספקת סקירה רחבה של הזרמים האינטלקטואליים של המאה ה-19 ומדגישה את הדרכים שבהן רעיונות אלו ממשיכים להשפיע על הבנתנו את העולם כיום.

הרצאה 23 : הרצאה זו מתמקדת בקשר בין מבנים חברתיים לבין מחשבה ויצירתיות אינדיבידואלית במהלך המאה ה-19. אונגר מתחיל בדיון ברעיון שהחברה מעצבת יחידים ולהיפך, תוך התייחסות למושג “הנאורות”. בהמשך הוא מזכיר אירועים ודמויות היסטוריות שונות כמו נפוליאון, התחדשות אירופה ותהפוכות הקפיטליזם. לאורך ההרצאה, אונגר מתייחס לכמה מושגים ותיאוריות פילוסופיות, כולל מרקסיזם, דיאלקטיקה הגליאנית ופוסט מודרניזם. הוא גם מזכיר יצירות ספרות ואמנות ספציפיות, כמו “אלים ישנים” של בלזק, “האדום והשחור” של סטנדל ו”פנומנולוגיה של הנפש” של הגל. ההרצאה חוקרת את הדרכים שבהן כוחות חברתיים מעצבים את התודעה והיצירתיות של הפרט, תוך שהיא נוגעת בנושאים היסטוריים ותרבותיים רחבים יותר הקשורים למאה ה-19.

הרצאה 24 : הרצאה זו מתמקדת בתנועת ההשכלה באירופה של המאה ה-18, במיוחד בצרפת. הדובר מזכיר דמויות שונות הקשורות לתנועה זו, כמו וולטייר, עמנואל קאנט ואחרות. ההרצאה עוסקת בנושאים הקשורים להתפתחות המחשבה המדעית בתקופה זו, וכן את ההשפעה של רעיונות הנאורות על פוליטיקה, חברה ותרבות. אונגר נוגע גם במושג “גילוי עתידות” בתיאטרון ברכט, המתייחס לשימוש בשפה סמלית ובמחוות להעברת משמעות. בנוסף, הדובר מזכיר בקצרה את קרל מרקס ואת רעיונותיו על קפיטליזם, אך מדגיש כי הוא אינו מצטרף לאידיאולוגיה המרקסיסטית. בסך הכל, ההרצאה מספקת סקירה של מושגי מפתח והוגים מתקופת הנאורות, תוך הדגשת השפעתם על ההתפתחויות הבאות במחשבה ובתרבות המערבית.

הרצאה 25 : הרצאה זו מתמקדת בפיתוח רעיונות במהלך המאה ה-19 על פני דיסציפלינות שונות כגון פילוסופיה, אמנות וספרות. אונגר דן כיצד השפיעה הנאורות על האמנויות והספרות, במיוחד באנגליה. הוא מזכיר סופרים כמו ג’יין אוסטן וצ’רלס דיקנס, שיצירותיהם משקפות את הערכים והדאגות של הנאורות. אונגר גם חוקר את הקשר בין ספרות לפוליטיקה במהלך המאה ה-19, ומביא דוגמאות כמו חוות החיות של ג’ורג’ אורוול ו-1984. בנוסף, הוא נוגע בתפקידן של נשים בספרות בתקופה זו, ומדגיש את תרומותיהן של סופרות כמו מרי שלי ושרלוט ברונטה. לאורך ההרצאה, אונגר קושר קשרים בין תנועות אינטלקטואליות שונות וביטויים אמנותיים, ומספק תובנה על יחסי הגומלין המורכבים בין מחשבה ותרבות במהלך המאה ה-19.

הרצאה 26 : הרצאה זו מתמקדת בפיתוח רעיונות במהלך המאה ה-19, במיוחד בתחומי הפילוסופיה, האמנות והספרות. אונגר דן במושגים שונים הקשורים לתקופת הנאורות, כמו תפקיד התבונה וזכויות הפרט. הוא גם נוגע ביצירותיהם של סופרים כמו צ’רלס דיקנס וג’ורג’ אליוט, בוחן כיצד הם הציגו סוגיות חברתיות ואת חייהם של אנשים רגילים. בנוסף, אונגר מזכיר את השפעתם של פילוסופים כמו ג’רמי בנת’ם וג’ון סטיוארט מיל, שלרעיונותיהם על תועלתנות וליברליזם הייתה השפעה משמעותית על המחשבה הפוליטית בתקופה זו. בסך הכל, ההרצאה מספקת סקירה רחבה של מגמות והתפתחויות אינטלקטואליות במהלך המאה ה-19, תוך הדגשת דמויות מפתח ואירועים שעיצבו את הנוף התרבותי של התקופה.