שיעור 5- הזרם הרומנטי 

על מה ולמה מת ורתר הצעיר?
הרומנטיקה היא ריאקציה, היא לא זרם פוזיטבי. היא תגובת נגד לתהליכים שקרו באותו זמן בעולם. הרומנטיקה היא לא אסכולה, היא זרם שמורכב מהרבה דיסיפלינות. לרומנטיקה אין עיקרון ספציפי אחת שמשותף לכל הפועלים בו. לכן מדובר על כיוון ותכונות מסוימות. 
נקודת הזינוק של זרם הרומנט היא בשנת -1774. עם צאתו לאור של ''יסורי ורתר הצעיר''.  הסיבה לפריצת הזרם היא אי נחת אינטקלטואלי, אי נחת בתחום המוסר, חברה, פוליטיקה. אי נחת מהמודלים המובהקים של עידן הנאורות. אי נחת מהתפיסה שכל אדם נאור ב1750 היה אמור להיות אדוק בה, והיא התפיסה שאומרת שהעולם הוא מכונה, שהעולם הוא דטרמיניסטי,שהכוח הפועל בעולם הוא מכני. אי נחת מהאמנה החברתית של הבס שאומרת שהחברה מבוססת על הסכם שהוא פשרה בין ההיגיון האנושי התולעתני לבין המדועות לכך שאנחנו בעלי חיים אגרסיבים שמופעלים רק על ידי התאווה לכוח.  אלה סכמות מופשטות לחלוטין שבהם אין לאדם יתרון על כל גורם אחר ביטבע. לכן הביטוי אינדווידואל  נהיה חסר משמעות. תפיסת עידן הנאורות היא שהאדם ניתן להגדרה מלאה. העקרנות האלה גרמו אי נחת לקבוצה גדולה של אינטקטואלים במיוחד בגרמניה במחצית השנייה של המאה השמונה-עשרה. מה שגרם לזרם ''הסער והפרץ'' בגרמניה, כמעין פרולוג לרומנטיקה. 
זרם הרומנטי מציג לנו ניסיון להציג לנו סתירה להציג סתירה בתוך המודל הדרמינסטי, ותשוקה להוכיח שהאדם הוא לא איך שהוא מוצג על ידי המכניסטים. האדם הוא לא ישות שפתוחה לאנליזה. הוא לא ישות שניתנת לחיזו מלא, הוא לא מותנה על ידי ריפלקסים כמו בעל חיים. זה הטענה שאמורה להיות משותפת לכלל הזרם הרומנטי. זה היסוד הרומנטי. 
מה שהרומנטים מציעים במקום זאת זה את הדינמיות של האדם. האדם הוא לא מכני, הוא ארגני. נוא לא ניתן לפירוק, לא ניתן לאנליזה, לא ניתן לרדוקציה- לא ניתן העמיד אותו על יסודות באצעות נוסחאות. הוא לא בר ביטוי בידי השפטות. לכן רצונתיו הם שלו, המוסר הוא שלא, אישיותו היא לא תוצר של הסביבה. מה שעשה זאת לראשונה הוא גתה ביסורי ורתר הצעיר.  הרומן הזה הוא אלגוריה למשהו הרבה יותר גבוה.
התובנות המתחייבות מן הרומן הן שלאדם יש את כוח הרגש. הכוח הזה חזק מהחיים, חזק יותר מרפלקס, משיקולים של כדאיות וכו'. והכוח הזה לא מתלקח באמצעות אותן תבניות סכמטיות של המכניסטים. הוא לא כפוף לאותם שיקולים כמו העולם הפיזי/מכני. הוא לא ניתן לאנליזה ולרדוקציה. הסיפור לא מסופר על אדם שמת מלב שבור (ורתר), אלא הוא מספר לנו שהרגש חזק יותר מהמכניזמים של החיים, מהשחיקה של הזמן, מהיכולת שלנו לשכוח הכול ולבנות את החיים מחדש.  לומר ''החיים חזקים יותר מהכל'' זה מאוד משפיל מבחינת הרומנטיקאים. זה מרדד את האדם, ומגדיר אותו ככל בעל חיים. הייחוד של האדם הוא כתפיסתו את עצמו כבעל כוח שונה וחזק יותר  מכוחות החיים. הרומנטיקאים באים לבטא תפיסה זאת במדיומים השונים (מוזיקה, ציור, פילוסופיה וכו'). על פי ורתר האדם חזק יותר מטבעו, בעל יכולת להתנגד לו ולמרוד בו. בניגוד מוחלט לנטוראליסטים, שמציגים לנו את חולשת האדם, את האדם כנדרס על ידי מכונות דטרמניסטיות של חברה, קפיטליזם וכו'.  
הבנה נתבונן על ורתר הצעיר כעל נוסחא.
על מנת לא להגיע למצב שאהבה תימוג ותשחק על ידי גרומים דטרמיניסטים מכניסטי, גתה בונה סיטואציה שבה אהבה תעבור הנצחה על ידי היעדר מימוש. על מנת שאהבה תונצח, ועל מנת שתממש הנוסחא ''האהבה מנצחת את הכל' צריכים להתממש התנאים הבאים- האבה היא בלתי אפשרית למימוש, והיא לא נשחקת כתוצאה מכך. הפתרון המתבקש היא התאבדות. לו ורתר היה נודד ושוכח את שרלוטה האהבה והרגש היו נשחקים. ההתאבדות של ורתר מנציחה את האהבה, האהבה ניצחה את הכל: את ריפלקס החיים, את הסביבה, את השחיקה העתידית, את המכניזם של הגוף, של המוח, היא צפה מעל כל אלה כמו ונוס ואפרויטה, זכה וצלולה ובלתי ניתנת להשחטה. 
הערכים המשותפים לאומנויות הרומנטיקה הם: ערגה, חלום, הזיה, מסע, עולם פנימי, מיסטיקה, חופש, רגש, רגשנות.